פרויקט חדש של אוניברסיטת קוימברה (UC), בפורטוגל, נקראת Biofeedback Augmented Software Engineering (BASE), בהנהגתו של המדען הנריק מדיירה, שהיא פרופסור במחלקה להנדסת אינפורמטיקה באוניברסיטת קליפורניה, מאפשרת לזהות שגיאות מחשב ב- תוכנות.
קרא עוד: Meta Technology: בינה מלאכותית כותב מאמרים אקדמיים ו-TCCs
ראה עוד
אלו הם 4 המזלות שהכי אוהבים בדידות, לפי...
ישנם כמה גזעי כלבים הנחשבים מושלמים עבור אנשים...
לדברי הפרופסור, תוצאות המחקר הראו שבאמצעות שימוש בכלים שנוצרו על בסיס בינה מלאכותית, ניתן לזהות האם מתכנת מסוגל להבין את התצורות של התוכנה שהוא קורא או בונה, ומתוך כך להפחית את התרחשותן של שגיאות, הידועות גם בשם באגים.
מדעי המוח, ביו-רפואה, הנדסת תוכנה ובינה מלאכותית
המחקר פותח בשילוב של תחומי ידע שונים, ומתבסס על זיהוי של אזורים המעורבים בתהליך השגיאה של בניית תוכנה ואם המוח מראה דפוסי הפעלה כאשר אחד מְתַכנֵת מגלה באג בתוכנה שהוא עובד עליה.
עם זאת, לאחר זיהוי זה, המטרה היא לחקור מה יכול להפריע לפעילות של מתכנתים, כגון מצבי לחץ, עייפות או הסחת דעת, ואילו כלים ניתן ליצור כדי לתרום לעבודת המתכנת ולהפחית את התרחשותן של שגיאות בקודים או תוכנות.
הרבה מתלוננים על איכות התוכנה, עם זאת, הנריק מדיירה, האחראי על המחקר, אומר כי מתכנת טרם למד, והוא נחשב למרכיב מרכזי בבניית תוכניות ו תוכנות.
הרעיון הוא להפוך את סביבת העבודה של המתכנת, במיוחד זו שעובדת עם פיתוח תוכנה, לניחנת בחדשות אסטרטגיות וכלים שנוצרו על בסיס בינה מלאכותית כדי לציין למתכנת איזה קוד עליו לנתח מקרוב יותר תשומת הלב.
פרויקט BASE הוא קונסורציום בין מחלקות שונות של אוניברסיטת קוימברה והסנטרו פוליטכניק של מילאנו, במימון של 239 אלף יורו, במימון הקרן למדע ו טֶכנוֹלוֹגִיָה.